דוגמא – הרשות המחוקקת והמבצעת

הדמוקרטיה המקסימליסטית מחליפה את הרשות המחוקקת והמבצעת בשיטת המעגלים ובממונים מטעמם עליהם המעגלים מפקחים.
קבלת ההחלטות ממוקדת מהמעגל החיצוני, דרך מעגל Demarchy אפשרי, למעגלי מומחים שבתורם יכולים לחלק את ההחלטות, לתתי התמחויות. לדוגמא, מעגל פנימי העוסק בחינוך, יכול ליצור מעגל פנימי לו העוסק בנוער בסיכון. מעגל החינוך מפקח על כל החלטות מעגל פנימי זה. מעגל העוסק בכלכלה יכול ליצור מעגל פנימי לו הדן בהרכב מורחב במאגרי הגז. למעשה, בשתי הדוגמאות, המעגלים החיצוניים מחויבים ליצור מעגל פנימי המכיל את כל המומחים הרלוונטיים לתחום ההחלטה. המעגלים הפנימיים יכולים להעסיק גופי ממשל או מומחים וחברות חיצוניות, על מנת להיעזר בהם לקבלת החלטות או למימוש החלטות קיימות. ואלה והחלטותיהם, כפופים למעגל שמינה אותם ולפיקוחו.
השיטה מאפשרת לקיים מנגנון Demarchy בו אזרחים נבחרים בהגרלה לפרק זמן מוגבל, על מנת לפקח על המעגלים הפנימיים, ולהעלות שאילתות והצעות למשאלי עם.
גם המעגל החיצוני יכול להעלות הצעות למשאלי עם שיכפיפו כל החלטה של המעגלים הפנימיים. משאלי העם צריכים להיעשות בהליך מבוקר, שקול ומדוד, על מנת לאפשר חשיפה של כל העובדות והגישות, ולעודד החלטה שאינה אמוציונלית, ככל שניתן.
במשאלי העם, בדומה לדמוקרטיה השוויצרית, מועמדת ההצעה שהוצעה על ידי הציבור מול הצעה של המעגלים הפנימיים.
השיטה מניחה שניתן למצוא מודל כלכלי וחברתי שיעודד ויתמרץ את כלל האזרחים ומעסיקיהם, להשתתף בהליך קבלת ההחלטות.

כפי שמסבירים ב דמוקרטיה 3.0 , ל'אספות אזרחים' יש לגיטימציה ציבורית רחבה, ודאי שיותר מפוליטיקאים. בהתאם, החלטות בשיטת המעגלים, שבמובן מסוים מרחיבה את רעיון 'אספות אזרחים', צפויות לקבל לגיטימציה ציבורית רחבה. המלצות של 'אספות אזרחים' למנגנוני השיטה, כגון ל Demarchy, למעגלי המומחים או למשאלי עם, יכולות להוות נדבך נוסף בהליך קבלת ההחלטות בשיטה.

דוגמא – בעיר העברית אלטנוילנד

בדמוקרטיה הנציגית, על מנת ליצור תשתית מושחתת מוצלחת בענייני נדלן, היה מספיק לשחד שלושה אנשים: מהנדס העיר, ראש העיר ויו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה.

וכך קרה ששני קבלנים זכו בעיר אלטנוילנד באישורים ובפרויקטים מעל ומעבר לכל קבלן אחר. התמורות לאותם שלושה ולמתי מעט אחרים בתחומים אחרים, יכלו להתבצע בדרך מתוחכמת שמתאימה למכרים שרגילים לשיתופי פעולה בתחום האפור.
בשיטה החדשה, מתי מעט עם כוח רב אינו מתקבל על הדעת.

את מקומם של השלושה, וגם את מקומה של הוועדה המקומית, מחליפים שלל אדריכלים ומהנדסים מתחומים רלוונטיים, שמתחלפים מדי שנה ומרכיבים את המעגל הפנימי.

אלא שכל האקדמאים בעיר גרים רק בשלושה מרובעי העיר שיש בה יותר מעשרה רובעים, ואם האדריכלים והמהנדסים היו מקבלים את כל ההחלטות הנוגעות לתכנון ובינוי העיר, אז סביר שהם היו מיטיבים ומדקדקים בעיקר עם אותם רובעים בהם הם גרים.
כדי להימנע מכך, מעגל פנימי שמורכב מתושבי העיר כפי שנהוג ב demarchy, מפקח על החלטותיהם, ומתווה להם הנחיות.
בשיטה הדמוקרטית-הנציגית, אל גני הילדים ואל בתי הספר העל אזוריים והטובים ביותר בעיר, נכנסו כמעט אך ורק ילדים של עובדי עירייה. האחראי על החינוך, אם הוא בכלל רצה בתיקון המצב, לא רצה להתעמת עם גורמי הכוח בעירייה מסיבות פוליטיות. האחראי גם השליט את גישתו המסורתית לחינוך והטיל את אימתו על מנהלות וכל מי שרצה ליצור שינוי שהוא עצמו לא יזם.
בשיטה החדשה, מעגל פנימי של אנשי חינוך, עובדים סוציאליים, קציני מבחן ועוד, בוחן את פעולות אגף החינוך בעירייה. ומעגל עוטף, בוחן את החלטות המעגל הפנימי, בוחן תלונות של תושבים ואינו חושש לפטר עובדי עירייה שסרחו. מיותר לציין שגנים נבחרים בהם נמצאים ילדי עובדי עירייה בלבד, כבר לא בנמצא.