דמוקרטיה מקסימליסטית

הדמוקרטיה המקסימליסטית היא אלטרנטיבה שלטונית לדמוקרטיה הייצוגית.

קבלת ההחלטות היא מהות המנהל הציבורי.

המטרה של הדמוקרטיה המקסימליסטית היא לספק את דרך קבלת ההחלטות הטובה ביותר עבור ציבור האזרחים, בהינתן המורכבויות של הבעיות, המניפולציות והלחצים האדירים המופעלים על מקבלי ההחלטות מצד גורמים שונים.

הדמוקרטיה המקסימליסטית מבוססת על שני עקרונות לקבלת החלטות.
העיקרון הראשון והחשוב ביותר הוא: מינימליזציה של מוקדי כוח.
העיקרון השני הוא מיקסום הרציונאליות או המקצועיות המגוונת.
מתוך העקרונות נפרשים כללים

כגון הגדלת מספר המחליטים ככל שבהחלטה מעורבים הון וכוח גדולים יותר, הצבעה סודית ועוד.

שיטת המעגלים מממשת את הכללים.

שיטה זו כוללת בתוכה מרכיב של דמוקרטיה ישירה, מרכיב של Demarchy (נציגים שנבחרים באקראי מהציבור לפרק זמן מוגבל), מרכיב של מריטוקרטיה מגוונת של מומחים מקרב הציבור הנבחרים באקראי (Demarchy of Professionals) ועוד.

בשיטת המעגלים, כל המעגלים הפנימיים מורכבים מאזרחים הנבחרים מקרב הציבור בהגרלה לפרק זמן מוגבל (סורטיציה), והמעגל החיצוני כולל את כל האזרחים.
במעגלים הפנימיים ביותר מצויים אנשי מקצוע ממגוון תחומים רלוונטיים להחלטה, ואלה ממונים ומפוקחים על ידי מעגלים חיצוניים יותר בהם מצויים אנשי מקצוע מתחומים רחבים יותר, עד למעגל החיצוני הכולל את כלל הציבור שיכול לכפות את דעתו באמצעות משאלי עם המנוהלים באופן מדוד ושקול בדומה לנעשה בדמוקרטיה השוויצרית.

האנשים שמרכיבים מעגל פנימי הם אנשי מקצוע ממגוון תחומים, שיכולים לבקר ולפקח באופן מקצועי על הגופים המייעצים והמבצעים של ההחלטות, וגם להגן על הציבור שאינו מקצועי באותו תחום מפני מניפולציות וגניבת דעת של מוקדי כוח.
מגוון התחומים של אנשי המקצוע במעגל, והבקרה על המעגל נועדים גם כדי למנוע קונספציה או פרדיגמה מוגבלת אליה כפופות ההחלטות.

הדמוקרטיה המקסימליסטית היא שיטה לקבלת החלטות ציבוריות שיכולה לשמש מדינה, עיר, עיירה או כל קבוצת אנשים המחליטה להשתמש בשיטה.
הדמוקרטיה המקסימליסטית כשיטה לקבלת החלטות, מאפשרת לשנות גם את עצמה, ועם צבירת ניסיון בשיטה, הפרמטרים השונים של השיטה יכוילו באמצעות השיטה עצמה, והדיונים בה יהיו שקולים, מקצועיים ויעילים יותר.

הדמוקרטיה המקסימליסטית מעניקה מענה דמוקרטי גם למצבי חירום.

הדמוקרטיה המקסימליסטית פועלת על פי הנחות מוצא פסיכולוגיות וכלכליות עדכניות, ופותרת את הקשיים בקבלת החלטות באמצעות כלים עדכניים לניהול דיונים וקבלת החלטות.
קבלת החלטות היא מהות המנהל הציבורי, והדמוקרטיה המקסימליסטית מעניקה, כפי ששמה מציין, את הכוח המקסימלי לציבור ביחס לקבוצות לחץ וגורמים אינטרסנטיים צרים.

דמוקרטיות של מוקדי כוח

הדמוקרטיה והמריטוקרטיה (שלטון המומחים) מנסות להעמיד בשלטון את המעטים הראויים לשלוט. אלא שלתפיסת הדמוקרטיה המקסימליסטית, מעטים לא יכולים להיות ראויים, והחיפוש אחר אותם מעטים שגוי במהותו.
אם מקבלים את ההנחה של הגישה הקפיטליסטית לגבי טבע האדם שהוא יצור רציונאלי ותועלתני, אז שיתוף פעולה בין פוליטיקאים לבין גורמי הון, ועוד באופן חוקי (ניגוד עניינים רך), הוא צפוי וטבעי.

בישראל, לדוגמא, מעל שמונים מבכירי הרגולטורים בישראל עברו ב 2005-2015 לעבוד באותם בנקים וחברות גדולות עליהם הם היו אמורים לפקח. ובאיסלנד, בשנים בהם הבנקים האיסלנדיים המופרטים יצרו בועה גדולה פי כמה מכלכלת איסלנד, שליש מהרגולטורים הפיננסיים של איסלנד, הלכו לעבוד בבנקים עליהם הם לכאורה פיקחו.